הרב גילעד רוזנברג בשיעור על מצוות השתיה בפורים, ועל המשמעות הגבוהה החבויה בה.
יעקב יוסף, פרשת כי תבוא: "אך נראה לי על דרך מליצה ששמעתי ממורי, משל לבן מלך שנשתלח למרחקים לכפר אחד פחותי הערך, ובהאריך הזמן שמה הגיעו כתב מאביו המלך, ורצה לשמוח בו מאד, אך שחש מבני הכפר שילעיגו עליו באומרם מה יום מיומים ושמחה מה זו עושה. מה עשה בן המלך, קרא לבני הכפר וקנה להם יין ושאר מיני יין המשכרים עד ששמחו בעס' יין, והוא מצא עת לשמוח מאוד בשמחת אביו, ודפח"ח."
תלמוד בבלי, ערובין ס"ה אמר רבי אלעזר: "הבא מן הדרך אל יתפלל שלשה ימים, שנאמר: "ואקבצם אל הנהר הבא אל אחוא ונחנה שם ימים שלשה ואבינה בעם וגו'". אבוה דשמואל, כי אתי באורחא לא מצלי תלתא יומי. …. אמר רבי חנינא: כל המתפתה ביינו – יש בו מדעת קונו, שנאמר: "וירח ה' את ריח הניחח וגו'."
סדרת שיעורי הכנה לפורים מבית ישיבת מקור חיים. אדר ב' תשפ"ב
