הרב דב זינגר, ראש ישיבת ”מקור חיים“ ששנים מתלמידיה – נפתלי וגיל-עד – נחטפו לפני למעלה משבוע מגוש עציון, אמר בסוף השבוע לתלמידיו כי ”עד יום חמישי שעבר היה עולם אחד, מיום שישי בבוקר אנחנו נמצאים בעולם אחר לגמרי. לי זה מרגיש כאילו עברו כמה חודשים בשבוע“.
תפילה בישיבת
תפילה בישיבת "מקור חיים", בשבוע שעבר צילום: מירים צחי
בדברים שנשא בערב תפילה לשלומם של הנערים, התייחס הרב זינגר לתשומת הלב התקשורתית שקיבלה הישיבה בעקבות האירוע ואמר כי מי שהגיעו ”אמרו שהם באו לחזק, אבל באמת הם באו כדי להיות חלק מהסיפור, כשיש סיפור, אדם רוצה להיות חלק ממנו. כיוון שהסיפור הוא לא רק שלנו, הוא התפשט במהירות עצומה לכל ישראל שבכל העולם. שלושה נערים הפכו פתאום מאנשים פרטיים לחלק מכל עם ישראל, זה אומר גם על כל אחד מאתנו, כמה אנחנו חלק מעם ישראל“.
הוא סיפר כי בתחילה התנגד להכנסת אמצעי תקשורת לישיבה מפני שמדובר לדעתו בגורם מפריע, אך לאחר מכן הבין שמדובר בסיפור לאומי, שכולם רוצים לקחת בו חלק: ”הסיפור הוא לא רק שלנו, הוא של עם ישראל כולו. החיילים שמחפשים, המתפללים, שולחי העוגות, המתקשרים – כולם חלק מהסיפור הגדול הזה. כולנו חלק מדבר כזה חי“.
”לא הזמנו את זה“, הבהיר הרב זינגר, ”היינו שמחים לחזור ליום חמישי שעבר, היינו מוותרים בשביל זה על כל הביקורים ועל כל המתנות שקבלנו – אבל לא שואלים אותנו. מה שהתברר הוא שעם ישראל הוא לב אחד פועם שניתן להרגיש אותו, הדבר הזה עצמו נותן כוח לזעוק ולהתחנן. אנחנו מנסים להזיז משהו, לכל הכיוונים, עצובים ובוכים, מתחננים, רוקדים, אומרים תהילים, שמחים. אנחנו רוצים להגיד לו שהבנו את המסר, שנהינו ענווים יותר, רכים יותר, אבל לא שואלים אותנו, אנחנו מקבלים מה שנותנים לנו. ואחרי שהבנו שאנחנו מקבלים את הכל, את הטוב ואת הרע, שבכל מקרה נקבל, אז מה אכפת לך לתת לנו את הטוב?“.
