ישיבת מקור חיים הוקמה בשנת תשמ"ה (1985) בירושלים, בשכונת מקור חיים. לאחר מספר שנים עברה לכפר עציון וכיום היא בונה את מבנה הקבע בנווה דניאל.
הישיבה ידועה בדרכה הייחודית שניתן לכנותה דרך החסידות הארץ ישראלית.
הרמח"ל במסילת ישרים מתאר את החסיד כפועל מתוך רצון לעשות נחת רוח ליוצרו.
כדרך האוהב מחפש הוא לקיים את רצון אהובו, אין הוא מסתפק במילוי החובה.
ארץ ישראלי שחסידותו מקושרת באופן עמוק למציאות של החיים המודרניים כאן בארץ ישראל המתחדשת.
חסידות במובן של דיבוק חברים, ושותפות עמוקה של התלמידים והצוות באחריות השוטפת למתקיים בישיבה, ברצון אמיתי וכן ללמוד לתרום להתקדם ולצמוח. אוירה המאפשרת להשקיע את מירב המאמצים בלימוד ובתפילה, ובבניית חברה נטולת ציניות וכוחנות, חברה מאפשרת ומעודדת.
ארץ ישראלית – במובן של דרך ארץ, של אכפתיות של השכלה רחבה ואהבת דעת.
הישיבה פועלת היום בשלושה מעגלים המשולבים יחדיו כמרכז חינוכי.
מעגל פנימי מרכזי של הישיבה
בישיבה לומדים כיום מעל ל – 300 תלמידים ב-10 כתות – ט-י"ב כולל 2 כיתות חינוך מיוחד.
מעגל ביניים הבנוי סביב הישיבה
תוכנית לפני ולפנים להכשרת מחנכים ור"מים – בתוכנית זו לומדים כ- 30 תלמידים תחת כנפיה של מכללת הרצוג הוראה אלטרנטיבית. הוראה המדגישה את הקשבת המורה ולא רק את דבוריו, חינוך המדגיש את הצד האישיותי בנוסף להקניות הידע.
תלמידי חו"ל – קבוצות של תלמידים מרחבי העולם – דרום אפריקה וארצות הברית, מגיעות מזה מספר שנים למשך מספר חודשים לישיבה. בזמן שהותם בישיבה הם משתלבים כתלמידים בישיבה הלומדים את לימודי הקודש יחד עם הישיבה ולימודי תיכון המותאמים להם. בזמן שהותם בישיבה הם זוכים לחוויה מיוחדת בו הם מכירים את עולמה הפנימי של הישיבה.
מעגל חיצוני של "בית המדרש להתחדשות"
בית המדרש עוסק בלימוד ופיתוח שפה וכלים המאפשרים הנהגה והובלה של מערכות חינוך מתוך השראה ומוליכות רוח.
עיקר מכוונתו של ביהמ"ד היא עם מנהלים ומובילים בשדה החינוך אך פעילותו פתוחה גם לקהל הרחב במסגרת מרכזי צמיחה המתקיימים במספר מוקדים בארץ. בשנים האחרונות מתמקד בית המדרש להתחדשות בהצמחת שפה חדשה לתפילה, ובהכנסת התפילה לתוך שפת הלב.
אנו רואים את התרומה הייחודית שלנו בשילוב עדין של לימוד תורה מתוך מבט אישי וקיומי עם כלים מקצועיים של הנחיה ואימון המעמיקים ומשכללים את הכישורים הרגשיים והרוחניים.
מקור חיים היא קהילה לומדת בה כל השותפים בכל המעגלים לומדים ומלמדים לוקחים אחריות ושותפים לניהול ולהתרחשות.
יחסי צוות- תלמידים:
יחסי הצוות והתלמידים מתאפיינים אצלנו בשותפות מלאה. האווירה הכללית היא אוירה משפחתית (המכונה אצלנו "משפחת מקור חיים"), עם יחסי אמון ללא סייג. התלמידים אחראים על תחומים רבים בישיבה, והאינטרס הישיבתי הוא שלהם. הם נתבעים למשמעת עצמית גבוהה, והיחס אליהם, וגם אל נפילותיהם וחולשותיהם, הוא רציני וכן. אנו מצפים מהתלמידים לכנות ופתיחות, כשם שאנו משדרים כלפיהם, וב"ה אנו נענים, כמים הפנים לפנים.
גם הפער הבין כיתתי אינו מורגש בישיבה. בסדרי הבקיאות לומדים התלמידים המבוגרים בחברותא עם הצעירים, ופעמים רבות נוצרים קשרי ידידות חמים בין תלמידים צעירים וותיקים. התנשאות של תלמידים מבוגרים על פני הצעירים היא בבחינת לא ימצא, ותופעות של ניצול (השבעות ודומיהן) אין מקומן במחננו. לרוב השמיניסטים יקיימו טקס 'השפעה' הנושא אופי אחר לחלוטין.
יחסים משפחתיים אלו באים לידי ביטוי בקשר עם הבוגרים, שרבים מהם חשים עדיין כחלק מקהילת מקור חיים.
הצוות החינוכי של כל כיתה מורכב מהר"מ שלצידו נמצאים ר"מ משנה, מדריך, רכז מחזור. כל אחד מאנשי הצוות תורם את חלקו ביצירת הקשר המיוחד עם התלמידים, תוך שיתוף פעולה מלא והידברות מתמדת.
הרב עדין שטינזלץ זצ"ל:
הישיבה מקושרת בקשר אמיץ לרב עדין זצ"ל. הרב הקרין מדמותו וממשנתו על הצוות והתלמידים. הדרישה למימוש עצמי ללא ויתור ומשוא פנים, הפניה אל העם כולו והדאגה הרבה להמשכיותו, והידענות המקיפה החובקת תחומי ידע רבים ומגוונים – מוקרנת אל התלמידים.
משפחות התלמידים:
התלמידים מגיעים אלינו ממגוון רחב של משפחות. כאן ניתן למצוא חברה מגובשת שאינה מבחינה בין צבעים שונים של כפה (סרוגה, שחורה, צבעונית) או של שיער (עם פאות, ללא פאות, וכו'). הדגש הרב על ההפנמה בעבודת השם, בא לידי ביטוי בשבירת מחיצות מלאכותיות אלו. אנו רואים חשיבות רבה ברב גוניות זו, ונשתדל להמשיך ולשמור עליה.
אנו חשים עצמנו כשליחי ההורים, ואין אנו חושבים שתפקידנו "להוציא" את התלמיד מהאווירה הביתית אלא אדרבה, לקרב בין התלמידים ובין הוריהם ולשמור על קשר קרוב עימם.
.
